עברית  |  English  |  
התעדכנו גם ב-


 





ישראל גינת

 








ישראל יקר

הגעת אלינו לפני מספר שנים. פגשנו נער שמח וטוב לב.
היה לך קשה לבטא במילים את מה שהרגשת, בחרת לנגן את הרגשות. בעזרת הדרבוקה יצרת מנגינות.
אהבת את דמותו של "מוגלי" הילד המזמר מ"ספר הג'ונגל". לפעמים הרגשת כמוהו לא מבין, לא מובן.
תיעדת אותנו במצלמתך הדמיונית, אולי רצית לקחת איתך מזכרת לעולם הבא.
השארת לנו זיכרון של שימחה, צחוק ומנגינה סוחפת.
מנחמת אותי המחשבה שהיו לך ימים יפים בבית הספר. ימים בהם הרגשת שייך ואהוב.

תודה, על ימים של יחד,
נוח בשלום על משכבך
שלי ארזי בשם כולנו.




שרוליק היקר לי עד מאוד,

ישנם אנשים שלא זקוקים להרבה מילים כדי להביע את עצמם.
ולך היה את הקסם הזה שידעת להתהלך עימו בעולם.  
קסם של אנשים חכמים.
קסם שלא זקוק דווקא לדיבור ויוצר עולם ומבע ותוכן.
והעולם שלך, שרוליק, היה סוער ומרגש.
הרבה צוחק.  עתים עצוב ומסתגר.
ובעיקר,  מסקרן ונוגע  וכובש.
ומוסיקה, כמה מוסיקה מילאה את עולמך.
וכמה חיקויים והצחקות וריקודים.
וכמה שקט היית צריך כדי להתמלא ולסעור שוב...
וכמה עוצמה וכמה רוך הילכו בך שלובים.
מסתורי ויודע. אדם מתבונן ומבין.
 
לצערי, היית אדם שחי חיים קצרים מדי  ולעתים, קשים מדי...  
אבל תמיד היית אדם אהוב.
כל מי שליווה את כיתת 'יחד' בשנים ההן, גם אם לא מקרוב, זוכר אותך.
אתה אדם שזוכרים.
ובעצם, בחיים של כולנו, מה נרצה בסוף אם לא להיות אהובים וזכורים...
אוהבת וזוכרת תמיד, מיכל שמר.


 

 
 
 

 
 
 
לייבסיטי - בניית אתרים